השייט נמשך בין ליוורפול ובלפסט שהיא עיר הבירה של אירלנד הצפונית שנשארה בבריטניה לאחר הכרזת הרפובליקה האירית החופשית שבירתה דבלין. בצפון אירלנד הרוב הוא פרוטסטנטי אבל קיים גם מיעוט לא מבוטל קטולי. הם נלחמו ביניהם וגם עם הצבא הבריטי עד להסכם השלום שנחתם בשנת 1998. כך גם האזור הזה הצליח להתפתח למרות העוינות שעדיין קיימת מתחת לפני השטח.
מהנמל נסענו אל האזור הצפוני ביותר בנקרא 'סוללת הענקים' עם תופעת טבע שבה נוצרו עמודים מתוך המגמה שפרצה מתוך הר געש וייצרה מן התחלה של גשר מעבר בין צפון אירלנד לבין סקוטלנד.
האגדה מספרת על שני ענקים אחד אירי והשני סקוטי שהחליטו להילחם ביניהם ברגע שהגשר הזה יושלם. הענק האירי ראה מרחוק את הענק הסקוטי ונבהל נורא מגודלו המרשים. האירי חזר לביתו וסיפר זאת לאשתו. היא מיד חשבה על פתרון יצירתי ואמרה לו שיבנה עריסה גדולה לתינוק, ישכב בתוכה ויראה איך היא פותרת את בעיית הקרב שביניהם. הענק הסקוטי בנה את הסוללה והגיע לביתו של הענק האירי, שם אשתו של האירי כיבדה אותו בשתייה והציעה לו שיביט בחדר התינוק ויראה אותו בעריסתו. כשראה את התינוק הוא שאל אם הוא של הענק האירי. האישה הנהנה בראשה שכן. חשב הענק הסקוטי שאם התינוק הוא כזה גדול, אז איך האבא? מיד קם, יצא מהבית וברח חזרה לסקוטלנד דרך הסוללה.
נסענו חזרה לבלפסט ונדהמנו מבניין העירייה המיוחד, ממבנה האופרה וממלון 'אירופה' היכן היה, בתקופת הצרות והמלחמות, פיגוע קשה. לבסוף, בדרך חזרה לנמל ראינו ציורי קיר ביניהם של קטולים שתומכים בטרור הפלסטינאי ולעומתם של הפרוטסטנטים שתומכים בישראל ובמלחמתם נגד הטרור הנוראי הזה. הגורמים האלה ציירו ציורי קיר שבחלקם בעד טרור וחלק אחר נגד הטרור ובעד אזרחי ישראל.
הגענו לנמל בלפסט וחזרנו 'לפרינצסה' שהפכה להיות לכולנו בית שני בתקופת השייט סביב האיים הבריטיים.
המדריך אבי מוביל את הקבוצה אל 'סוללת הענקים'
חלק מהקבוצה שלנו 'בסוללת הענקים'
לילי ומרים שברקע עמודי המגמה
אני ולילי שברקע הים צפוני
אני ואיזי
לילי ומרים
אני ו'הפונצ'יו' נגד הטפטוף הקל
מבנה העירייה המרשים של בלפסט
מבט כללי על העיר
חזית האופרה
חזית מלון 'אירופה'
ביסטרו-בר אירי
איזי ופסל אירי
מבט מתוך הבר האירי
בכניסה לבר האירי
בנין האופרה - מבט נוסף
מחכים לאור ירוק ברמזור
מלון 'אירופה' - מבט נוסף
ציור קיר אוהד לישראל
בחזרה לנמל בלפסט
בחזרה 'בפרינצסה'-להתראות במצגת הבאה!
-כתב וערך יוסי אבני-
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה