הבלוג הראשון שלי: טיול ברומניה - 2016 - מהדרום עד הצפון ומהמערב ועד המזרח (9)

צפון טרנסילבניה

ביסטריצה והסביבה

ב- 8 ליולי 2016 נסענו לעיר Bistrita, עיר ילדותי. איך שהגענו, נכנסנו למלון 'כתר הזהב' - Coroana de Aur שממש מצא חן בעיננו מכל הבחינות. אחרי שנכנסנו לחדרים שלנו במלון, יצאנו לטייל במרכז העתיק של העיר. סיירנו בתחילה בבית הכנסת הגדול שצילמנו אותו מבחוץ כי לא יכולנו להיכנס מאחר והיה סגור. נכנסנו גם לחצר בית הכנסת, איפה אנוכי, אחותי הלן והורינו, משפחת דימנטשטיין, גרנו שנתיים לפני שעלינו ארצה בשנת 1964. בעלת הבית קיבלה אותנו יפה והציגה גם את חדרי הבית כך שיכולנו להתרשם שעברו שינוי גדול, חוץ מאשר התנור מקרמיקה שהזכיר את ה- Soba de Teracota שחימם את ביתנו בחורפים הקרים של ביסטריצה. מול בית הכנסת כיבדנו את האנדרטה לזכרם של קורבנות השואה מבין יהודי העיר אשר נרצחו באכזריות במחנות ההשמדה, בשנת 1944 (יהי זכרם ברוך).

המשכנו לסייר עד לרחוב יון לוקה קרגי'לה-Ion Luca Caragiale מס. 11 איפה גרנו החל משנת 1949 ועד 1960 שעברנו לגור ברחוב ניקולאה טיטולסקו - Nicolae Titulescu מס. 8 איפה שגרנו מ-1960 ועד 1962 עד שעברנו לגור בבית שבחצר בית הכנסת הגדול. בשנת 1949 עברנו מהכפר פרונדו ברגאולוי - Prundu Bargaului, בו נולדתי, לביסטריצה. אבי, לזר ז"ל, אשר היה סנדלר מקצוען, נאלץ למכור בזול את בית המלאכה לנעליים שהיה לו בכפר ועבר לעבוד בקואופרטיב Unirea בביסטריצה. אחרי המעבר לביסטריצה, אחותי הלן נולדה והמשכנו לגור ויותר מאוחר ללמוד בסביבה הזאת. במקביל לרחוב קרגי'לה, בשדרת רפופליצי' - Republicii, ממוקם מבנה מפואר שבו למדתי מכתה א' עד כיתה י' והנקרא היום Collegiul Liviu Rebreanu. באמצע שנת הלימודים, בכיתה י, בשלהי שנת הלימודים 1964, יצאנו מרומניה לכיוון מדינת ישראל דרך נפולי שבאיטליה. במעבר חד, אחזור לביתנו הראשון בביסטריצה ואספר לכם מה הפתיע אותי במקצת לגבי הבית מס. 11 כי הוצע למכירה, מאחר ונזכרתי בגברת חביבה שהראתה לנו את הבית עוד שהיינו בעיר לפני שלוש שנים.

לילי, ציפי ואבי ליד בית הכנסת הגדול בביסטריצה...

אנחנו בכניסה לבית הכנסת...

לילי וציפי ליד אנדרטת הזיכרון הנמצאת מול בית הכנסת...

אנחנו והבית בו גרתי לפני העליה ארצה...

אבי בתוך הבית עם תנור הקרמיקה...

אנחנו בתוך הבית עם שולחן מכוסה ב'פרחים'...

הבית במס. 11...אשר הוצע למכירה

מרכז העיר עם הכנסייה האבנגלית...

רחוב דורנה...

רחוב ניקולאה טיטולסקו...

אנחנו ליד הבית במס. 8...ברחוב ניקולאה טיטולסקו (כיום בית תרבות של העירייה)

סלפי במרכז העיר...

מבנה ששימש בתקופת ילדותי כבית משפט...

בית הספר בו למדתי...

אנחנו באזור של מרכז העיר שנקרא Sub-galete...

הפארק העירוני והסביבה

המשכנו לטייל עד לפארק העירוני שלידו עדיין ממוקם בית התרבות העירוני ולידו המסעדה La Vatra Veche. אבי ואנוכי עשינו סיור קצר במגרש הכדורגל, איפה שיחקה ונצחה במשחקים רבים קבוצת 'גלוריה', ששמעתי בצער שירדה מגדולתה של אז עם הקפטאן שהערצתי בתור ילד, Firica.

לאחר הסיור בעיר, חזרנו למלון על מנת להיפגש עם חבר ללימודים מימי בית הספר, Ioan Gyorke והעלינו זיכרונות מתקופת הילדות וההתבגרות.

ציפי ולילי ליד בית התרבות שליד הפארק העירוני...

הפסל של הסופר/משורר George Cosbuc

במסעדה ליד בית התרבות...

האצטדיון העירוני...

פה ביליתי בילדותי במשחקי הכדורגל של 'גלוריה'...

אנחנו בתמונה עם Ioan Gyorke

בדרך אל בוקובינה

הנה, הסתיים גם הסיור הזה בעיר ילדותי ומיד יצאנו צפונה אל הכפר הגדול Prundu Bargaului, איפה נולדתי לפני 69 שנה. עצרנו בכפר הזה כדי לראות את השוק, להנות ממנו וגם אכלנו קבב טעים עם חרדל, תוך כדי הליכה וקנינו גבינת קאש, המשובחת ביותר במחוז ביסטריצה-נסאוד.

לא בזבזנו זמן והמשכנו לאגם קוליביצה, מקום בו הנוף הנהדר הדהים אותנו בדיוק כמו בעבר כשהיינו נוסעים, אנוכי, אחותי ואמי אל האגם ומתארחים בבית איכרים. אבא היה מגיע ביום שישי לקראת שבת, עם החלה והעוף כדי שנבלה ביחד את הסוף שבוע בקוליביצה. מקוליביצה, נסענו למעבר ההרים Tihutza עם המלון המפורסם על שם הדמות דרקולה, מקום ששווה ביקור. לאחר ביקור חטוף במלון והדוכנים שלידו עם מצרכים תיירותיים למכביר, המשכנו לסייר בסביבת היישוב Piatra Fintanale. השתעשענו והשתכרנו ממראות ציוריים של האזור ההררי הזה, וגם התחלנו לנסוע לכיוון חבל ארץ הקרוי בוקובינה. עצרנו בצימר כפרי שבעליו בעל ואשה, במקורם מקישינאו. קנו את המקום רק לאחרונה והפכו אותו לצימר כפרי 'La Lia', על שם נכדתם. הבית הזה נמצא בכפר Valea Putnei ובעבר הרחוק היה ביתו של יהודי עשיר. מהתקופה ההיא נשאר עדיין ומתפקד מרתף היין הנמצא מתחת לחדרי המגורים. הבעלים החדשים מלאו עכשיו את המרתף ביין שמיוצר ליד העיר Chisinau, ולפי דבריהם זהו יין איכותי ביותר. למחרת לאחר ארוחת בוקר כפרית טעימה יצאנו לדרך אל Gura Humorului ו- Botosani.