בוקורשטי (המשך הטיול)
המשכנו לטייל במעבר ווילהקרוס שליד דרך וויקטוריה ולאחר מכן סיירנו ברחובות של המרכז הישן. התרשמנו מהגג המסוגנן של ווילהקרוס, מבתי הקפה המזמינים במעבר ומהרחובות עם מבנים בעלי ארכיטקטורה של בוקורשטי של פעם.
הגג מזכוכית של מעבר ווילהקרוס...
מעבר ווילהקרוס - בית הקפה בסיגנון מצרי 'עמק המלכים'...
המרכז הישן של בוקורשטי של פעם...
המרכז הישן של בוקורשטי
באזור הזה במאה ה- 17 הופיעו בתי הארחה ראשונים שנבנו בעיקר סביב כנסיות. בתי הארחה אלה תפקדו כמו מרכזי קניות עם חדרי מגורים בקומה עליונה ועם אזורי מכירה, אחסנה ואפילו בנקים, הפתוחים בעיקר כלפי החצר הפנימית. במרתפים של בתי הארחה, הנוסעים היו מסתירים את רכושם היקר שליווה אותם בנסיעה. היו מקרים בהם רכוש כזה נמצא בבתי הארחה האלה גם לאחר שהנוסעים עזבו כי לפעמים בגלל סכנה היו עוזבים בחופזה גם בלי הרכוש. במשך השנים, בתי הארחה אלה התפוררו. באיזור המערבי של רחוב ליפסקני, לאחר השרפה הגדולה בשנת 1847, נבנו במקום בתי הארחה האלה בניינים ציבוריים חשובים כגון: הבנק הלאומי, ארמון הדואר, בניין חברת הביטוח "דקיה הרומנית" ועוד. אחד מבתי הארחה שנשמר עד היום והפך למלון הוא 'החאן של מנוק', שהצגתי אותו באחת מהמצגות הקודמות.
מבט נוסף על הכניסה למרכז הישן...
בית מסוגנן במרכז הישן...
שלט עם הסיפור של רחוב ליפסקני הממוקם בכניסה
לרחוב זה מהצד של דרך וויקטוריה...
הסיפור של רחוב ליפסקני
רחוב ליפסקני היה הרחוב המסחרי ביותר בו אהבו לסחור ולטייל תושבי בוקורשטי של פעם. הסוחרים (בינהם יהודים רבים-מידע אישי) היו מביאים סחורה איכותית מהעיר לייפציג (ליפסקה) בגרמניה.
תמונת פירסומת עתיקת יומין שמשמעותה
'תקנו ברגה! 3 לאי הכוס' - ברגה הנו משקה
טורקי שנמכר ברחובות בוקורשטי של פעם...
מבנה הבנק הלאומי - מבט מקרוב...
מבנה הבנק הלאומי - מבט מרחוק...
אחד הארמונות שהפך להיות משרד ממשלתי...
בקצה הרחוב מציץ מבנה הבנק CEC...
רחוה הכנסיה היוונית...
ליד המסעדה המפורסמת 'העגלה עם הבירה'...
מבט בתוך המסעדה...
בודקים את התפריט: ציורבה, ממליגה, קבב ו...בירה...
לחיים !
מבט נוסף על המבנה המסוגנן של המסעדה...
ארמון הדואר שהפך להיות מוזיאון של ההיסטוריה הלאומית...
מבנה הבנק CEC
שלט המספר את סיפור בית הקפה קפשה...
מבנה התיאטרון אודיון...
סיפורו של בית הקפה קפשה
בערך בשנת 1852, נפתח בית קפה חדש בשם 'אצל שני האחים אנטון ווסילה קפשה'. גריגורה קפשה (כנראה האבא-הערה שלי) החליט לפתוח את בית הקפה בחאן לשעבר בשם דמארי שהיה ממוקם ליד כנסיית זלאתרי. בבית הקפה הזה היו חוגגות, באירועים משמחים, משפחות מקומיות. לאחר זמן קצר המקום הפך להיות מבוקש על ידי סליברטאים של אותה תקופה. שנים לאחר מכן, בית הקפה גדל ואפילו התפתח להיות מלון שהיה מבוקש על ידי פוליטיקאים, שחקני תיאטרון ונשות החברה הגבוהה. המקום גם זכה במדליות הצטיינות מטעם ערים מערביות חשובות כגון ווינה ופריס. בסוף מאה ה- 19, הבית גם זכה בשם הלא רשמי ' בית הקפה של הסופרים והשחקנים'.
הפסל של המנהיג הטורקי אטאטורק...בגן שלפני התיאטרון
להתראות במצגת הבאה...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה