מלחמת יום הכיפורים שלי - באותה מלחמה של 1973 שרתתי כמדריך בבית הספר הטכני של חיל אוויר. יום הכיפורים תפס אותי ואת אשתי בביתם של החמות שלי במגדל העמק. כאשר הרדיו הודיע על תחילת המלחמה ואם איני טועה זה היה בשעה 2 אחרי הצהריים, קודם כל אכלתי ארוחה קלה שהכינה אשתי ויצאתי לכביש הראשי בין מגדל העמק לחיפה כדי לחזור לבסיס. במסגרת שלנו, בבסיס ההדרכה תדרכו אותנו בעיקר כדי לשמש כעתודה טכנית איפה שיהיה צורך בכך. לאחר שאלוף אריק שרון עם הקצינים והחיילים שלו השתלטו על עבר תעלת סואץ שכלל את פאיד התארגנה בטכני קבוצת חיילים תחת פיקודו של קצין (אני הייתי אז רס״ל) ושהייתה אמורה לצאת בטיסה מעל התעלה לפאיד על מנת לחלץ ולהעביר לארץ ציוד רוסי ששימש את המצרים למטרות נ״מ. ההעברה הייתה צריכה להיעשות באמצעות רכבים כבדים, סמיטריילרים. כשטסנו מעל התעלה מאד התרגשתי כי כחייל טכני ומדריך מקצועי מעולם עד אז לא הרגשתי כך, הנה סוף סוף גם אני הרב סמל הפשוט משתתף במשימה קשה ומסובכת בזמן מלחמה שבה קיוויתי שנצליח לגבור על האויבים שלנו. בפאיד, אלוף משנה ״צ׳יטה״, שהיה מפקד פאיד מטעם חיל אוויר, דאג שהקבוצה שלנו, עד לתחילת העברת הציוד, נשתכן באחד הדת"קים בהם שהו פעם מטוסים מצריים. בלילה, כשישנו על רצפת הדת"ק, החיילים לבין עצמם העלו סיפורים שטענו שנודע להם על כך (יתכן שזאת הייתה רק שמועה של מלחמה) שחיילי קומנדו מיצריים חדרו בלילה אל בסיס פאיד והרגו חיילים משלנו שישנו כמונו בדת"קים. כעובדה, לשמחתי, זה לא קרה ויצאנו לדרך אל אחד הגשרים הזמניים שחיל ההנדסה בנה מעל התעלה. לצערנו, ואולי עקב חוסר הניסיון שלנו בניווט בשטח שמעבר לתעלה, הגענו דווקא אל הגשר הלא נכון שהיה חד סיטרי בציר שהיה הפוך לכיוון נסיעתנו אל סיני. נוצר עקב כך פקק עצום כי לקח לנו המון זמן להסתובב בחזרה. חזרנו בעזרתו של מפקד הגשר שצירף אלינו מלווה אל הכביש הנכון. סוף סוף עלינו על הגשר החד-סיטרי השני שהיה בכיוון הנסיעה שלנו לסיני. כך, כעת בלי בעיות נוספות , עברנו את סיני, עברנו אל כבישי הארץ, עד שחזרנו לבית הספר הטכני להמשך הטיפול בציוד שחילצנו. יום החזרה גם לא אשכך כי מלא אבק של מספר ימים חזרתי לביתנו הקט למרגלות הכרמל, התרחצתי מכל האבק שהצטבר עליי ושוב אשתי האהובה החזירה אותי לחיינו הפשוטים והיום יומיים, אומנם בינתיים רק לערב אחד, והכינה לי ארוחה טעימה שגם לא שכחתי עד עצם היום הזה. היא גם סיפרה לי מה עבר עליה על אחיה הצעיר ועל הוריה, כאשר באחד הימים, כאשר הסורים פעלו כבר בגולן, בביתם במגדל העמק קרה להם נס של יום כיפורים. אמה של אשתי שהתה במרפסת הבית, ולילי אשתי קראה לה שתכנס פנימה כי הייתה לה תחושה קשה שהולך לקרות משהו בלתי צפוי. ואכן הבלתי צפוי אכן קרה כשטיל ״פרוג״ פגע בעוצמה לא רחוק ממרפסת הבית, כל התריסים של הבית והמרפסת נפגעו קשות ואפילו הטלוויזיה של אז התפוצצה. באמת היה מזל גדול, שלא היו פגיעות בנפש ולילי החליטה לקחת את הוריה ואחיה הצעיר אל ביתנו הקט ב״בן דור״ שבמרגלות הכרמל.
בבוקר, שוב יצאתי לדרך אבל הפעם לטכני המוכר שלי, במפרץ חיפה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה