החוף המערבי
עלינו שוב לאוטובוס התיירים וחזרנו לפלרמו בכביש המהיר לאורך חוף הים הטיראני. באמצע הדרך המדריך הצביע על ביתן בצבע לבן שעליו מופיעה הכתובת NO MAFIA. הסיפור שמאחורי הביתן הזה הוא, שבשנות ה-90 של המאה הקודמת נבחרו שני שופטים חוקרים, בורסלינו ופלקונה, שהצליחו לגרום לאיש מאפיה מארה"ב, לאחר שעצרו אותו, "לזמר" על אנשי מאפיה בסישיליה. השופטים האלה הצליחו במשימתם, אבל בסופו של דבר נרצחו בשיטה דומה על ידי פיצוץ מכוניתם. בביתן הלבן שעליו כתוב NO MAFIA, ישב אדם שהפעיל מרחוק בעזרת שלט, את המטען שגרם לפיצוצה של מכונית השופט פלקונה. בסביבת המקום שבו רכבו של פלקונה פוצץ, הוקמה אנדרטה לזכרו. שדה התעופה של פלרמו נקרא על שמם של שני השופטים שנרצחו, בורסלינו ופלקונה.
פלרמו וטראפני
ב- 18 לספטמבר קמנו לבוקר מלא שמש בפלרמו, עיר הבירה של סישיליה, ויצאנו לדרך אל הקצה המערבי של האי, לעיר טראפני. בדרך, עודד המדריך, הכין אותנו לקראת עצירה קצרה בקסטלהמרה דל גולפו שהתפרסמה בשני נושאים שונים לחלוטין:
- מצד אחד מקור של משפחת מאפיה מפורסמת שעברה מהמקום לניו יורק והסתבכה עם משפחה מפיוזו שניה ועקב כך הפילו הרבה אנשים משני הצדדים במלחמה שנקראה על שם המקום, קסטלהמרה.
- מצד שני, מוכרים שם מאפה חם עם מילוי של גבינת ריקוטה וגם עם שוקולד, ללקק את את האצבעות.
לאחר שטעמנו ואכלנו את המאפה הטעים שנקרא קסאטלה, המשכנו לנסוע לטראפני. העיר הזאת מפורסמת בברכות המלח, שעוד בימי הפיניקים, לפני כיותר מ-2500 שנה, חפרו אותן והפיקו מהן מלח משובח. בתקופת היוונים הברכות עברו שדרוג ובעזרת הבורג של ארכימדס המיים היו מורמים וניתן היה לבצע ביתר יעילות את קציר המלח. תופעה מעניינת הקשורה בברכות אלה הנה, שציפורי הפלמינגו שניזונות מאצות, הופכות את צבע הנוצות שלהן, מלבן לוורוד.
לאחר שהצטלמנו על רקע גבעות המלח ועם ציפורי הפלמינגו, סיירנו בעיר העתיקה של טראפני.
תיאטרון 'מסימו' בפלרמו
מלון dea בפלרמו
בערב קודם, בילוי בבית קפה במרכז העתיק של פלרמו
טחנת רוח ליד ברכת מלח בטראפני
הברכה והמלח
ציפורי הפלמינגו עסוקות באכילת אצות
שלושת 'המוסקטריות' - לילי, ציפי ומרים
שלושת 'המוסקטרים' - אבי, איזי ואנוכי
לילי וציפי ליד 'גבעת' המלח
מפת טראפני ואריצי'ה
בדרך, אל החוף של טראפני
לילי בחזית ברחוב הראשי של טראפני...מאחור איזי מצלם את אשתו, מרים
'תמונת מחזור', בחזית איזי וציפי ומאחור, לילי אנוכי ומרים
מבנה ציבורי בעיר העתיקה של טראפני
מרים, לילי וציפי ברחוב הראשי של טראפני
הפסל של גריבלדי
אריצי'ה וסגי'סטא
מטראפני, עלינו ברכבל לעיירה שממוקמת על הר, שהפיניקים קראו לה 'ארוך' בשל אורכה, אבל הסישיליאנים קוראים לה, אריצי'ה. בימי הביניים, אבירים, נזירים ונזירות חיו באריצי'ה והגנו משם על ברכות המלח. באותה תקופה, קרה אירוע מעניין ששינה את חיי הנזירות בעיירה. האפיפיור של אותה תקופה הודיע למנזרים שהוא מתכנן לבוא לביקור באריצי'ה. הנזירות נכנסו לפניקה, כי לא היה להן שום פירות ופרחים על מנת לכבד את האורח. באותו זמן לא הייתה עונת הפרחים והפירות. אז עלה להן רעיון גאוני, לייצר ממתק משקדים שקראו לו מרציפן ובעזרת השיטות וצבעי המאכל של אז, צבעו את הממתקים בצבעים חיים והפכו אותם לפירות, ירקות ופרחים צבעוניים והגישו אותם בעת קבלת הפנים לאפיפיור. מאז ועד היום, ייצור המרציפן נמשך ואפילו אנחנו קנינו ממתקים בצורות ובצבעים שונים כגון, תפוז כתום, לימון ירוק ותפוז אדום.
אחרי סיור מעמיק ברחובות אריצי'ה, ירדנו עם הרכבל ונסענו לבקר מקדש יווני בן 2400 שנה ביישוב סגי'סטא. המקדש מרשים ביותר עם עמודים מקוריים שהחזיקו מעמד בסגנונם היווני העתיק.
ברכבל, בדרך לאריצי'ה
אנוכי בין מכוניות מירוץ
לילי ומרים באריצי'ה
אומנות סישיליאנית
כיכר באריצי'ה
ממתקי מרציפן שהתחזו לפירות וירקות בצבעים מגוונים
המדוזה - הסמל של סישיליה
משרד של השוטרים המקומיים
מבט מלמעלה על האיזור סביב אריצי'ה
טירה בסגנון מאורי באריצי'ה
מפת העיר
בירידה עם הרכבל
הסלפי של אריצי'ה
הגענו לסגי'סטא
החזית של המקדש היווני
מבט מהצד על המקדש היווני
לילי, ציפי ואבי שברקע המקדש
לחיים, לחיים לכולנו!
אנדרטה לזכרו של השופט פלקונה ובני משפחתו.
Attribution
, via Wikimedia Commons
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה