הבלוג הראשון שלי: הטיול שלנו באשכנז (11)

פרנקפורט על המיין (המשך)

המשכנו לטייל לאורך נהר המיין והגענו עד למוזיאון של יהדות פרנקפורט שממוקם בארמונה של משפחת רוטשילד, משפחת הבנקאים היהודים המפורסמת שמקורה בפרנקפורט.

מנורה של חג החנוכה בעלת מבנה הדומה למנורה של בית המקדש -

יצירת יודאיקה מכסף, משנת 1681...

ציור עם דמותו של סוסקינד שטרן משנת 1671 שהיה תושב הרובע היהודי של פרנקפורט. הוא מת ב- 25 לנובמבר 1686 והיה שייך לאחת המשפחות היותר חזקות ברחוב היהודים Judengasse.

איור משנת 1716 של יוהן יעקוב שודט, שמציג ישיבה-התכנסות של המועצה היהודית בפרנקפורט...בהתכנסות הזאת החליטו על כללי התנהגות בתוך הרובע היהודי...

תמונות שמציגות את חיי הקהילה היהודית האשכנזית וכוללת גם את תהליך עשיית המצות...

איורים המציגים את מנהג קבורת המת בקרב הקהילה היהודית האשכנזית...

ספר הכולל את כללי ההתנהגות של יהודי פרנקפורט אשר מגדיר את קוד

ההתיישבות היהודית בעיר עם ההוראות שהוכתבו על ידי הקייסר יוסף הראשון

משנת 1616. הספר המקורי הנו מ- 7 בדצמבר 1705.

דגם ה- Judengasse ברובע היהודי... נוצר על פי ציורים משנת 1720 וגם משנת 1864 לפני שפירקו את בתי היהודים...

יהודי פרנקפורט בלבוש מסורתי בערך משנת 1700...מתוך איור משנת 1703

של C. Weigel...

ספר יהודי שהוצא על ידי J. J. Schudt ב- 1717 לכבוד הולדתו בשנת 1716 של הארכידוקס ליאופולד בן למשפחת הקייסר...

קופסת תבלינים לשימוש היהודים, מיוצרת מכסף על ידי לזרוס פוסן בפרנקפורט, ב- 1900 ואשר מציגה את המגדל Eischenheimer.

בשנים 1612 עד 1616 הגילדות של בעלי המקצוע בפרנקפורט התמרדו כנגד מועצת העיר, אך גם כנגד היהודים. ב- 22 באוגוסט 1614 בשיא המאבק בין הגילדות למועצת העיר, הותקף הרובע היהודי ונבזז על ידי תושבים לא יהודים. יהודי פרנקפורט ברחו אל בית הקברות איפה הסתתרו בחשש הכבד שאם ימצאו ירצחו אותם. ביום שלאחר בריחתם, ווינצנץ פטמילק ומנהיגים אחרים של המרד הוצאו מחוץ לחוק על ידי הקייסר. אחרי שהמרד חוסל, מנהיגי המרד הוצאו להורג. יהודי פרנקפורט הורשו לחזור לרובע שלהם תחת ההגנה של הקייסרות.

האיור מציג תושב לא יהודי שמבקש הלוואה ממלווה בריבית יהודי היושב על שולחן ששימש לספירת המטבעות. בין המאות ה- 13 וה- 16 ההלוואה בריבית הייתה אחת מן המקצועות היחידים שהורשו היהודים להתפרנס באשכנז.

זאת קופסה שמכילה קבלות ואישורים ששמרה אשת עסקים יהודיה בשם Zorline. הקבלות והאישורים הנם עבור החזרי חובות כספיים לאשת העסקים הזאת. אשת העסקים, זורליין, הייתה מעורבת בעיסקאות פיננסיות ביחד עם יהודים אחרים סביב שנת 1390 וגם ביחד עם בעלה ובניה. בשנת 1388 היא הלוותה לאיש הכנסיה, הארכיבישוף של העיר מיינץ, את הסכום האסטרונומי באותה תקופה של 1000 גילדנס. ב- 1390 פורסם חוק חדש בעיר פרנקפורט אשר אישר שחלק גדול מהחוב כמו של הארכיבישוף הזה, יוחזר לא לאשת העסקים אלא למועצת העיר. כתוצאה מכך זורליין ומשפחתה נתקלו בקשיים כספיים רבים ולכן היא ומשפחתה עזבו את העיר והתיישבו בעיר Treviso בצפון איטליה.

ספר תפילה עתיק...

תמונה ומסמכים מחיי היהודים בעיר...

עוד תמונות ומסמכים מחיי היהודים בעיר...

תמונות מחיי היהודים בתחילת ההתיישבות בפרנקפורט בין השנים 1150 עד 1350. באותה תקופה הייתה עליה במתחים בין הנוצרים ויהודים אשר גרמה להתפרצות אלימה של הנוצרים בפוגרום של שנת 1241, שהוביל לרצח המוני של יהודים. בשנת 1255, ההתישבות היהודית התחדשה כאשר הוקם הרובע היהודי בנפרד מיתר תושבי פרנקפורט הנוצרים. באותה תקופה, הם זכו לזכויות שהיו שוות ליתר אזרחי העיר וכך התפתח הרובע הזה לטובת התושבים שלו.

ממצא ארכיולוגי מאיזור בית הכנסת העתיק של Worms, בערך משנת 1034...

ממצאים ארכיולוגיים שנמצאו באיזור בית הכנסת העתיק של Speyer משנת 1096...

מקורות ההתישבות היהודית באשכנז בתקופה שבין שנת 300 ועד 1090 לספירה...היהודים התיישבו במקומות שאוחדו מאוחר יותר לכל אשכנז (גרמניה). במאה הרבעית לספירה, התארגנה התיישבות יהודית מסודרת בעיר קולון עם רבנים, מנהיגי קהילה וניהול של בית כנסת. כאשר הנצרות נהיתה דת מדינה אחרי התקופה הרומאית, התחיל הדיכוי של האזרחים היהודים שקודם היו שווי זכויות עם כל יתר התושבים. מהמאה השמינית לספירה, הקהילות היהודיות התחילו לגדול במרכז ומערב אירופה. באותה תקופה, מלכים, מנהיגים ואפילו בכירי כנסיות עודדו את התיישבות היהודים באזורים אלה ואפילו היחסים עם קהילות אחרות לא יהודיות היו סבירים. החיים היהודים התפתחו במיוחד בעמק נהר הריין במיחד בערים כגון מיינץ, וורמס ושפייר.

תקופת השואה בפרנקפורט

אבל גם בפרנקפורט מתחילת שנות השלושים של המאה הקודמת היהודים התחילו להרגיש יותר ויותר את הרדיפות ואת הרציחות של הנאצים ושותפיהם.

מזוודה של פאני להמן מפרנקפורט שהומתה ב- 18 באוגוסט 1942 במחנה המוות טרזנשטאדט...

אנה פרנק שכתבה את היומן המפורסם נולדה ב- 12 יוני 1929 באזור דורנבוש שבעיר פרנקפורט. אביה אוטו פרנק, הצליח לחקור את שורשי המשפחה עד למאה 17 בעיר פרנקפורט. משפחתה של אמא של אנה, אידית, באו מאזור אעכן שבאשכנז. בשנת 1933, אחרי שהמפלגה הנאצית עלתה לשלטון, כל משפחת פרנק היגרה להולנד. אבל בשנת 1940 המלחמה רדפה אחרי המשפחה והנאצים כבשו את הולנד. המשפחה הסתתרה בבית מס. 263 ברחוב פרינצנגראכט בעיר אמסטרדם. אחרי אוגסט 1944 בני המשפחה הוגלו למחנות המוות אושוויץ וברגן-בלזן, איפה נרצחו באכזריות. היחידי שנשאר בחיים היה האבא אוטו כך שהוא והיומן של אנה יכלו לספר לנו את כל קורות המשפחה...

בתי כנסת מפוארים שהיו פעם באשכנז...

'בליל הבדולח' בין ה- 9 ל- 10 בנובמבר 1938, 200 בתי כנסת נשרפו ונהרסו, עשרות אלפי בתים וחנויות נבזזו ויותר מ- 26000 מיהודי אשכנז נעצרו ונשלחו למחנות המוות ו- 100 מהם נרצחו במקום באכזריות.

הסמלים הידועים לשימצא שהולבשו על כל יהודי באשכנז בתקופת השואה...

'ARYANIZATION' היה הביטוי שבו השתמשו הנאצים על מנת להוציא את היהודים מכל עיסוקיהם ואיפשרו למרצחים הנאצים לגנוב את כל הרכוש היהודי שהיה באשכנז...

חוקים אנטי יהודיים שהתפרסמו בעיתונות של אשכנז...

חוקי נירנברג בשנת 1935 נתנו בסיס 'חוקי' לרדיפות האנטי-שמיות נגד יהודי אשכנז..

העיתונות בתקופת השואה...

ההקווה והציונות

הציונות התפתחה כתנועה גם באשכנז. בימים השחורים ביותר של רציחת היהודים, החלום על מדינה יהודית קיים וחיזק את התקווה של הנרדפים הרבים באירופה בתקופת השואה, כך שאותו חלק של אירופה שנשאר בחיים השתתף בצורה פעילה בהקמת מדינת ישראל.

תמונה משותפת של ציונים באשכנז שצולמה עוד בשנת 1913...

הציונות התפתחה גם בפרנקפוט כאשר שנה אחרי שתיאודור הרצל, אב הציונות, פרסם את המאמר שלו ב-1896, 'המדינה היהודית', התכנס לראשונה הארגון הציוני האשכנזי בפרנקפורט...והקונגרס היהודי נערך בבזל שבשוויץ...