יום רביעי, 12 באוקטובר 2016

טיול בסישיליה 2016 - מחוף המזרחי ועד לחוף המערבי (2)

החוף המזרחי

סירקוזה

ב- 15 לספטמבר התעוררנו במלון 'בונקורסי', אכלנו ארוחת בוקר טעימה ויצאנו לדרך אל סירקוזה, העיר של ארכימדס היווני ועוד קדושה מפורסמת אצל הנוצרים בשם סנטה לוציה. הקדושה הזאת, מספרת האגדה, הייתה צעירה סישיליאנית יפה, אשר התאהב בה איש חשוב בעיר, רומאי שרצה להתחתן איתה.
אבל, לא אקדים לאמר מה קרה לה, לפני שאומר שהצעירה הייתה בת נאמנה לאימה אשר חלתה במחלה קשה. לוציה שמעה על סנטה אגתה (סיפרתי עליה בחלק הראשון בו תיארתי את הסיור בקטניה) מקטניה ונסעה עם אימה לשם. בלילה, שוב מספרת האגדה, הקדושה אגתה הופיעה בחלומה ואמרה לה שבבוקר, כשתתעורר היא תראה את אימה בריאה לחלוטין. אכן, כפי שמספרת האגדה שלהם, של הנוצרים, כך היה, אימה הבריאה והשמחה הייתה גדולה. אז, לוציה ואמה יצאו לדרך חזרה לסירקוזה ושם אותו רומאי פגאני, המשיך בשלו וביקש אותה שתהיה לו לאישה. היא סירבה, ושוב על פי אותה אגדה, מושל העיר שאליו הגיעה תלונה מהרומאי, שלוציה מסרבת להנשא לו, שלח אליה חיילים, לגיונרים רומאים. הם ניסו לקחת אותה אל בית המעצר, אך לא הצליחו בכך, כי אי אפשר היה להזיז אותה ממקומה. לכן, ניסו להוציא לה את העיניים וגם הפעולה הנוראית הזאת לא הצליחה. לבסוף, שיסעו לה את הצוור והיא מתה באופן מיידי. כך נהפכה לוציה לקדושה נוצרית שמשמשת בסישיליה כפטרונית של רפואת העיניים. כמו כן, משמעות השם לוציה, הנו אור.


 מבט כללי על חוף הים בסירקוזה...

 מבנים ופסל על החוף...

 ציפי ולילי מצטלמות על החוף...

 עתיקות ליד כיכר 'אפולו'...

 עתיקות השייכות למקדש 'אפולו', האל היווני...היוונים התיישבו והקימו את העיר סירקוזה

פסלים ומזרקה בכיכר בסירקוזה...

איש מפורסם, ששמו הולך לפניו, הנו ארכימדס, המתמטיקאי והפיזיקאי היווני אשר נולד בעיר הזאת. סירקוזה, בימי קדם, הייתה יישוב יווני גדול בו חיו באותם הזמנים כ- 300000 אזרחים יוונים. ארכימדס התפרסם בכך שאמר שאם תתנו לי נקודת אחיזה מתאימה, אוכל להרים את העולם. כך הומצא המנוף שמשמש את האנושות מהתקופה של ארכימדס עד לימינו אלה. הוא גם בדק הרכב של כתר המלך שאמור היה להיות מזהב טהור, אבל הסתבר לאחר בדיקתו, שאינו עשוי מזהב טהור אלא הנו מעורבב עם מתכות זולות. הוא נעזר בשיטת מדידה מיוחדת במינה, אשר כללה מדידת נפחו של הכתר על פי כמות המים שנשפכה החוצה מאמבטיה שבא הוכנס הכתר וגם חזר על כך עם גוש הזהה בנפחו לכתר והעשוי מזהב טהור. 
בסופו של הסיפור, המלך העניש את ייצרן הכתר  כי לא היה עשוי מזהב טהור כפי שהזמין המלך.
עכשיו, אחזור לסיור שלנו ואספר לכם שכאשר האוטובוס נכנס לפאתי העיר, הנהג שילם מס כניסה כדי שיוכל לחנות את האוטובוס בחניון מרכזי בכניסה. מהחניון הלכנו ברגל שבראש התקדם בקצב המדריך עודד דרך הסימטאות הצרות עד שהגענו לכנסיה בעלת ארכיטקטורה מרשימה. בכנסיה הזאת מוצגת תמונה של קראווגיו (Caravagio) שחי ויצר בעיר. בתמונה מוצגת גופתה של סנטה לוציה לאחר רציחתה ובה אפשר לראות את החתך על הצוור שלה. מהכנסיה, שבה גם הוצגו ציורים של תלמידו המחונן של קראווגיו, המשכנו לחוף הים היוני והתענגנו על יופיה של העיר ושל סביבת החוף. 

 שלט  המוזיאון 'ארכימדס'...לצערנו המוזיאון היה סגור...

 לילי ומרים מצטלמות בדרך...

 גם בעיר סירקוזה הסגנון השולט הוא ברוק...

 אבל קיימים גם מבנים כמו זה המצולם אשר נבנה בסגנון מאורי-מוסלמי....

 כניסה מסוגננת לכנסיה מקומית...

 ליד הציור המפורסם של Caravagio הוצגו גם ציורים של  Preti שהיה תלמידו המוכשר...
  
 בית ומרפסות בסגנון ברוק...

הקשתות הנם בסגנון ברוק...יש גם הפתעה...בתוך הקשת האמצעית צץ לו 'מגן דוד' שלנו כי המבנה הזה היה שייך ליהודי האי לפני שגורשו...

נכנסנו לאחד המוזיאונים בו הוצגו אבני קבר יהודים שנמצאו בתוך הים באזור הנמל של העיר. על האבנים האלה אפשר היה לזהות אותיות עבריות עם שמות הנפטרים ז"ל. מסתבר שאבני הקבר האלה נפלו לתוך הים ברעידת האדמה הגדולה שהתרחשה בסישיליה בשלהי מאה ה- 17. חשוב לציין שיהודי סישיליה גורשו מהאי כשנה אחרי גירוש ספרד, בשנת 1493. 

 אבן קבר עם אותיות עבריות...

 'זה הקבר של...' זכר יוס הזקן'...

 אבן קבר נוספת...

אבן קבר אחרונה במוזיאון...

ביציאה מהמוזיאון, אבי מתבונן על תבליט עם צורות גיאומטריות של ארכימדס...


המשכנו לסייר לאורך החוף וחזרנו לסמטאות העיר ונכנסנו למסעדה בה אכלנו ארנציני על בסיס ריזוטו, ופוקציה עם מוצרלה ופומדורי. שתינו בירה מקומית וקולה סירו (כפי שהם מתבטאים). חזרנו למקום המפגש עם המדריך בכיכר 'אפולו', היכן היה בעת העתיקה המקדש של האל היווני אפולו. לפני כן התפעמנו ממעיין מיוחד במינו שזורם לו ממש על חוף הים.

 מתחם המעיין שעל החוף...

 צמחיית המעיין שעל החוף...

 בדרך אל המסעדה...

 ספינה קטנה באופק...

 הצטלמנו ליד המסעדות...

 לחיים!

 בדרך חזרה ראינו עוד שלט של מוזיאון 'ארכימדס'...עם תמונות של מצגי המוזיאון...

 בדרך חזרה...

 תיירים ומטיילים...

אנחנו בהליכה מהירה כדי להספיק למפגש בכיכר 'אפולו'...

עץ מלא פרחים בכיכר...

סלפי חייכני בכיכר...

נוטו

אחרי שעלינו לאוטובוס, נסענו לעיר נוטו, עיר של עשירי סישיליה, אשר נבנתה מחדש לאחר הריסתה ברעידת האדמה של המאה ה- 17. בעיר הזאת, ברחוב המרכזי, אפשר להתענג על הבניה הברוקית היפה עם מבנים מיוחדים שנבנו בשיטה טרום-מודרנית אבל עם חיזוקי עמודים שמתאמים גם לבנייה של היום. בעת חיזוקו של העמוד סובבו ברגים מתכתיים אשר נמצאים במקומות מפתח לחיזוקו של המבנה. ליד בתי העשירים בנו כנסיות או מנזרים, בהם ילדיהם יכלו ללמוד קרוא, כתוב ועקרונות הדת שלהם, הדת הנוצרית. אצילי העיר חיו להם בצרפת הרחוקה וילדיהם חיו בעיר הזאת ביחד עם משרתיהם. אי אפשר לסיים את היום מבלי לראות עוד פעם את שער הניצחון של העיר שבנו אותו על מנת להראות (Showoff)  עד כמה הם באמת עשירים. לפני יציאתינו דרך שער הנצחון המרשים, טעמנו וליקקנו את הגלידה (Gelati) המקומית.עלינו שוב לאוטובוס שלנו וחזרנו מלאי רשמים למלון Bonacorsi בפדרה.

 שער הניצחון בכניסה לנוטו...

 בית עשירים עם פתוחים יפים...

 בית עשירים ובצמוד אליו כנסיה...

 ארכיטקטורה ואומנות כנסייתית...

 פינה מחוזקת על ידי עמוד עם ברגים...

 השלט עם מפה של נוטו...

 מצטלמות על המדרגות...

 עיריית נוטו...

 מרפסת מסוגננת בארמון ניקולצי'...

 עוד מרפסות מסוגננות...

 ציורים על תקרת כנסיה...

 השם המפורש בעברית הפתיע אותנו בכנסייה...

 אורגן מרשים...

 פסל שמחזיק את במת הדרשה של הכומר...

 פסל לזכרם של נופלים מהעיר נוטו...

 ממתינים בתור לגלידריה המפורסמת של נוטו...

 בכניסה של מלון 'בונקורסי' בפדרה...

יציאה לילית לבית קפה בפדרה...מימין לשמאל, איזי, מרים, ציפי, לילי ואנוכי מצלם...

להתראות במצגת הבאה!

--כתב וערך יוסי אבני--


יום שלישי, 11 באוקטובר 2016

טיול בסישיליה 2016 - מחוף המזרחי ועד לחוף המערבי (1)

אזור החוף המזרחי

 קטניה - סיור בעיר

ב- 14 לספטמבר 2016 טסנו לאזור החוף המזרחי של סיציליה ונחתנו בקטניה בשעה 10 בבוקר. עלינו לאוטובוס תיירים איפה פגשנו את עודד המדריך ואת לאונרדו הנהג. מהר מאד הגענו למרכז העיר וכאשר האוטובוס עצר, התחלנו את הסיור. העיר אינה גדולה כל כך למרות שהיא העיר השנייה בגודלה אחרי פלרמו עיר הבירה. ברחובותיה התרשמנו מהסבלנות השולטת בעיר במיוחד לאחר שראינו איך המכוניות עוצרות ליד אדם שעובר את הכביש ואפילו בצומת סוערת ראינו איך נהג קטנוע עזר לנהגת שמכוניתה נכבתה כל פעם ששחררה את המצמד (Clutch). המשכנו לסייר עם האוטובוס עד שהגענו לגן יפיפה בו ראינו פסל של קיסר רומי ללא הראש והבנו מכך שהרומאים לא היו כל כך אהודים בסישיליה בכלל ובקטניה בפרט. דרך הגב, אבטא את השם סציליה כמו שמבטאים אותו המקומיים, סישיליה - Sicilia.
כמו בכל עיר ועיירה באיטליה  הכיכר המרכזית הנה כיכר הדואומו - Duomo עם הקתדרלה המרשימה בסיגנון הסישיליאני שהוא מסוג הברוק. עודד המדריך, אשר רץ קדימה  עם דגל אשת טורס מורם, אילץ גם אותנו להתקדם במהירות דרך רחובותיה של העיר העתיקה עם בנייניה הברוקיים מהמאה ה- 18. בניינים אלה נבנו אחרי רעידת האדמה שהתרחשה בסישיליה לקראת סוף מאה ה- 17. מהבניינים העתיקים התרשמנו מאד כי הבניה הייתה מבוססת על פסלים ופיתוחים מיוחדים שהעידו בדרך כלל שהבניין היה ארמונו - Palazo של אחד מעשירי העיר או אחד מעשירי רומא ששלטו באזור.
הדרך הראשית שחוצה את קטניה נקראת על שמו של הר הגעש הגדול שעדיין פעיל באיזור - הר הגעש אטנה המפורסם. באחד מרחובותיה הצדדיים ראינו קיר שנבנה מאבני הלאבה - Lava  שהתקשו לאחר שהאטנה התפרצה בעבר הרחוק.

בגן עירוני של קטניה עם פסל של קיסר רומי ללא ראש...

מבט מקדימה על הדואומו שבכיכר המרכזית...

מבט מרחוק על הדואומו...

כיכר בקטניה עם הפסל של הפיל שהוא סמל עתיק של הסישיליאנים...

לילי וציפי ברחוב הראשי...

מבט מבחוץ על האופרה של קטניה...

הודעה על הצגת האופרה 'נורמה' של בליני, המלחין מקטניה...

מימין לשמאל - לילי, ציפי ואבי ברחוב קטניאתי...


לילי ואנוכי מצטלמים שברקע מבנה עם פתוחים ופסלים בסגנון ברוק...

לילי וציפי על רקע בניין בנוי עם סלעי לאבה מהר הגעש אטנה...

קטניה - סיור באופרה והפטרונית של העיר

לאחר שהמדריך שלח אותנו 'לחופשי', עצרנו ליד האופרה המפוארת של העיר שנבנתה על פי מודל האופרה בפריס. בבניין האופרה, בכל פינה שלו, אפשר להתפעם מהיופי של היציעים  ובמיוחד היציע הפרטי של מלכי, נשיאי וראשי מדינות ונשותיהם ו/או בעליהן מכל העולם בכלל ומאירופה בפרט. על תקרת האולם הראשי, אי אפשר היה להתעלם, מהציורים המדהימים וגם ניתן לאמר שהמבנה מזכיר במקצת את הקוליסיאום מרומא מבחינת המסדרונות והיציעים שלו. בנוסף לארכיטקטורה המשובחת של המבנה, המדריכה הסישיליאנית, שהסבירה באנגלית טובה אך עם מבטא מקומי כבד, סיפרה על גדול בניה של קטניה, המלחין מסימו בליני, שבין יצירותיו הייתה גם האופרה 'נורמה'. האיש ששמו הפרטי היה למעשה וויצינצו, אבל קראו לו 'מסימו' שמשמעותה בתרגום חופשי 'הגדול'. איש המוזיקה המקצוען קיבל הכרה כמוזיקאי ומלחין  דגול על ידי הנהגת האופרה של פריס. אבל הוא לא ידע להתאפק והפיל ברשתו גברות רבות שלמרות שהיו נשואות לעשירי תבל של אותה תקופה, ואולי דווקא בשל כך, הוא התאהב בהן. חייו היו קשים ולא יציבים שכנראה גרמו למותו המוקדם בגיל 34.
כמו כן, מועצת העיר ותושביה מכבדים את סנטה אגתה שמבחינת הדת הנוצרית שלהם מסרה את עצמה לפגאנים הרומאים אשר באכזריותם חתכו לה את השדיים ואחר כך הרגו אותה כי אמונתה הייתה מונותאיסטית המנוגדת לריבוי האלים של הפגאנים (מלחמת דת היסטורית כבר אמרתי !!!). בבתי הקפה והפטיסריות של העיר קטניה אופים כיום עוגות בצורה של השד של סנטה אגתה, עם דובדבן באמצע, כדי לזכור את הסנטה, הקדושה שלהם, שהנה הפטרונית של העיר.


מבט חיצוני נוסף על מבנה האופרה של קטניה...

עם המדריכה שמסבירה לנו באנגלית סישיליאנית על הארכיטקטורה של האופרה...

הבמה היפה והמסוגננת...

היציע המלכותי במרכז...

ציורי התקרה המדהימים...

יציע המלכים - מבט פנימי...

מבט כללי על האולם...

לילי יושבת בכיסא המלכה...

אולם המראות...

אבי מתכונן לצלם...

מנוחת התיירות לילי וציפי באולם האופרה...

סלפי שלי עם לילי לפי מיטב המסורת התיירותית...

הפסל המרשים של המלחין מקטניה...מסימו בליני


הסבר אחרון לפני יציאתנו מהאופרה...

העוגה של סנטה אגטה...הפטרונית של קטניה

הר הגעש אטנה והמלון בונקורסי בפדרה

יצאנו מקטניה והתחלנו לעלות (עם האוטובוס כמובן) בכיוון הר הגעש אטנה ועצרנו לזמן קצר בכפר זפארנה. בכפר ההררי הזה, ביקרנו במתחם שמכיל מגוון רחב של מטעמי סישיליה כגון: פסטו, דבש, זיתים, שמן זית וכמובן ממבחרי יינות המקום. המשכנו לעלות עד שהגענו ללוע  די מרכזי של ההר הקרוי סילבסטרי - Silvestri. חוץ מהלוע המרכזי הזה קיימים עוד כ - 200 קטנים יותר אשר הנם גבעות געש כבויות. חשוב לציין ששכבות הלאבה שנשפכו החוצה מהם, יצרו סביבם מערכת שלמה של גבעות בינוניות וקטנות. מאחר והלאבה מעשירה את האדמה במינרלים, היא הופכת להיות פוריה ביותר  עבור כל הגידולים והעצים, במיוחד עצי הארמונים שנראו בכל מקום. סיירנו בגבעות השחורות וגם עצרנו למנוחה בבית קפה שעל הפסגה שנמצאת בגובה של כ- 2000 מטר. לאחר מכן התחלנו לרדת בכיוון העיירה פדרה ולמלון בונקורסי, דרך הכפר ניקולסי. בסביבת ניקולסי ראינו בורות עמוקים בעלי שטח גדול מאד ואשר שייכים לפרויקט הסתת הלאבה מהיישובים, כאשר הר הגעש מתעורר לחיים ושופך לאבה למכביר. אם הלאבה מגיעה לבור הראשון ועדיין ההר פולט גזים ולאבה, הוכן גם בור שני למילוי ואפילו בור שלישי ענקי על מנת להציל את כפרי ועיירות הסביבה מהלאבה הרותחת. בשעות הערב נכנסנו למלון בונקורסי בפדרה ואפילו הצטיידנו במים מנרלים בסופרמרקט הקיים ממש מול המלון. מאוחר יותר, יצאנו רגלית למרכז פדרה, שתינו קפה איטלקי מהביל ואכלנו עוגת קנולי בצורת צינור ומלאה ריקוטה מתוקה.

בכפר זפארנה, במתחם עם מטעמי סישיליה...

המתחם נקרא בתרגום חופשי - 'הזהב של אטנה'

לוע מרכזי של הר הגעש הנקרא Silvestri

על הר הגעש, מימין לשמאל - לילי, אנוכי וציפי



על הר הגעש, מימין לשמאל - ציפי, אבי ולילי

הדרך המפותלת אל ההר...

אנוכי על ההר...

באוטובוס לכיוון פדרה...

מוזיקה סישיליאנית בארוחת הערב שבמלון בונקורסי...

להתראות במצגת הבאה על סירקוזה, סישיליה!

-כתב וערך יוסי אבני-