מרכז טרנסילבניה
סלינה טורדה - Salina Turda
ב-6 ליולי 2016 עלינו על דרך המלך בכיוון סלינה טורדה Salina Turda כדי לבקר במכרה המלח שהפך להיות אתר תיירותי מיוחד במינו. באמצעות מעלית מודרנית ירדנו לתוך המכרה כאשר אנחנו לבושים היטב כי למעשה לא חשוב מה הטמפרטורה בחוץ במכרה קריר ביותר. האורות של המתקנים בתוך המכרה העלו לנו את המורל וטיילנו וסיירנו מסביב עד שהגענו לגלגל של לונה פארק המסתובב. נכנסנו אל אחד התאים וגלגל הלונה פארק התחיל להסתובב אט, אט וכך יכולנו לראות ביתר תשומת לב את בליטות המלח שעל התקרה שמעל. המשכנו בסיור וירדנו עוד עד שנדהמנו ממה שהתגלה מול עיניינו, אגם יפיפה בעומק המכרה. לאחר מכן, עלינו למעלה באמצעות המדרגות כדי לחזק את הכושר הפיזי שלנו וציפי הספיקה להגיע ראשונה למעלה ולאחר מכן גם אנחנו, לילי, אבי ואנוכי הגענו גם. לאחר כשעתיים סיימנו את הביקור המהנה במכרה ומייד יצאנו לדרך בכיוון מרכז החבל טרנסילבניה, איפה שוכנת העיר טארגו מורש.
בכניסה למכרה המלח
מצטלמים בתוך המכרה מימין לשמאל - לילי, ציפי ואבי
סלפי שמח שלי עם לילי
בדרך לגלגל המסתובב
באחד התאים של הגלגל המסתובב
אבי מצלם אותנו
מבט מלמטה על הגלגל המסתובב
סירות על האגם הפנימי בעומק המכרה
בליטות המלח שעל תיקרת המכרה
טארגו מורש - Targu Mures
טארגו מורש הנה עיר אבותיי ועיר ילדותה של אמי אילונה ז"ל לבית רוזנפלד. נכנסנו לפנסיון 'אימפריאל' אשר ממוקם באיזור הוילות של העיר ובילינו ערב נעים ושקט מול הטלויזיה עם משחקי הכדורגל של אליפות אירופה. למחרת יצאנו לטייל לאורך רחוב Calarasilor ובאיזור שפעם הייתה השכונה היהודית סביב בית הכנסת שברחוב Filimon ועם אנדרטת זכרון השואה של יהודי טארגו מורש. בדרך גם ראינו את המבנה של בית הכנסת האורתודוקסי וגם מבנה ברחוב Calarasilor 80 הידוע לשמצה מבחינתי. במבנה הזה בשנת 1944 אמי אילונה ואחותנ סרן נכנסו כדי לקנות דברי מכולת לבית. בעל המכולת התנפל על שתי הבנות היהודיות, צעק וקילל אותן ואפילו קרע את שמלותיהן. בקושי רב הצליחו לברוח משם אך לא הצליחו לברוח ונאלצו להשאר עם משפחתן בגיטו שבבית חרושת ללבנים בשכונת Mureseni וגם נשלחו כולם למחנות הנוראים אושוויץ ושטוטהוף בפולין הרחוקה. בני משפחה רבים נרצחו בשואה כולל סבא אברום-יוסף וסבתא לאורה ז"ל. אבל, בסופה של מלחמת העולם השנייה, אילונה וסרן השתחררו ממחנה שטוטהוף וחזרו לטארגו מורש. הם גם העידו במשפט ההורטיסטים ההונגרים ובינהם גם בעל המכולת שהתעלל בהן. בעל המכולת נשפט בקלוז', בשנת 1945, ונענש בכל חומרת הדין על פי עדותן של אילונה וסרן. ביקרנו גם בבית הכנסת הגדול והפעיל של העיר אשר ברחוב Filimon. בבית הכנסת קיבלנו הסבר מפורט על קורות יהודי העיר מלפני ובזמן השואה. כאשר יצאנו מבית הכנסת ועברנו לצידו השני של הרחוב נכנסנו גם לחצר ביתם לשעבר של משפחת ווקסמן שאמה שלהם הייתה אחותה של אימי אילונה ושמה היה סרן-Szeren. לצערינו נתקלנו באדם שלמרות ההסברים שלי שבאנו רק לבקר, הוא סילק אותנו מהחצר וגם התרשמנו שהאיש אינו שש לראות יהודים בחצרו.
המלון 'אימפריאל'
תחנת האוטובוס על שם קורבנות השואה מהעיר
אנדרטת הזכרון לזכרם של יהודי העיר (בינהם גם בני משפחתי) שנרצחו בשואה
מבנה הנמצא בכתובת Calarasilor 80, איפה אמי ואחותה נפגעו מבעל המכולת שהייתה במקום בשנת 1944
לילי וציפי ברחוב Calarasilor
מבט פנימי בבית הכנסת הגדול של טארגו מורש
אנוכי בבית הכנסת
מבט מחוץ לבית הכנסת עם אבי, ציפי ולילי
בכניסה לחצר המקום שפעם היה ביתם של משפחת ווקסמן שאימם-סרן הייתה האחות של אימי
טארגו מורש - Targu Mures (המשך)
בשעות הערב חזרנו לאותו איזור של בית הכנסת ונכנסנו למסעדה בעלת סיגנון הונגרי בשם Laci (למרות הכל לא כל ההונגרים היו אנטישמים אבל כל האנטישמים בעיר בתקופת השואה היו הונגרים) ובילינו כמו יהודים וישראלים גאים. בנוסף למאכלים ההונגרים האופנתיים, תזמורת הנעמה את שהותינו עם שירים כמו 'הבא נגילה', 'Trandafir de la Moldova' וגם ' Az a szep'. למחרת טיילנו במרכז העיר וביקרנו בארמון התרבות על כל הארכיטקטורה היפה שלו, בבנין העירייה הססגוני והשיא של הביקור היה עלייתינו למגדל שליד מבנה העירייה. התכוננו לעזוב את מבנה העירייה כשאיש רץ אחרינו והציע שנבקר במגדל כי הוא בתור שומר במקום יכול לפתוח אותו ולהציג לנו 11 הקומות של המגדל ובמיוחד את אופן מתיחת השעון והפעלת הפעמונים. עלינו למעלה וצילמנו את העיר מכל הזוויות והתרשמנו כמובן ממתיחת השעון והפעלת הפעמונים. אחרי הצהריים ביקרנו ברחוב 'הגשר' (בהונגרית Hidveg) שמעבר לנהר המורש (Mures) איפה בני משפחת רוזנפלד גרו לפני השואה (יהי זכרם ברוך).
במסעדה ההונגרית Laci
עוד תמונה ממסעדת Laci
מרכז העיר שבצד ימין זה בית התרבות ומול מיגדל בית העירייה
תמונה של הצייר הרומני המפורסם Nicolae Grigorescu
מבט פנימי על בית התרבות
אנוכי בקומה 10 במגדל העירייה
מימין לשמאל - ציפי, אבי ולילי בקומה 10 של המגדל
מנגנון השעון שבקומה 11 במגדל
מגדל העירייה עם הגג המצויר
לילי וציפי במרכז העיר
מבט מלמעלה על מרכז העיר
רחוב הגשר איפה גרו בני משפחת רוזנפלד עד לשנת 1944
