יום שלישי, 29 באוקטובר 2013

טיול עם הנכדים בגן - אוקט' 2013 - חלק 2


טיול עם הנכדים בגן (המשך)

'גן בעברית' מעשיר במקצת את הידע שלנו בשפה העברית ובנוסף המשחקים בגן הם ברמה גבוהה ביותר. אבל קודם כל נקרא את השלטים עם השירים ואחר כך נשתתף ביחד עם קבוצת 'הנכדים' בפעילויות שלהם בגן.

'אל"ף - בי"ת' מאת רוני סומק


'גלידה' מאת רוני סומק


רעות לכולם: איפה הילדים?


נעמה וירין לרעות: הנה אנחנו כאן, משחקים!


אופיר (תוך כדי זיהוי האותיות שעל שולחן הפיקניק) לרעות: 
הינה 'א' האות הראשונה באל"ף - בי"ת!


הילה במחשבות: 'אני רוצה להכין עם תהל הצגה קטנה 
לכבוד יום ההולדת של אלדד'.


הילה לתהל: בואי נכין הצגה קטנה ליום ההולדת של אבא שלך!
תהל להילה: בטח, בטח, איזה רעיון יפה!


תהל להילה: מה נעשה, האם נשיר או אולי נרקוד! 
הילה לתהל: עדיף שנרקוד.


בינתיים ליד שולחן הפיקניק-נעמה וירין גם מתכננים משהו...


הילה ותהל מתחילות לרקוד...


ירין מתחיל לחפש את נעמה...




נעמה (תוך כדי חיפושים) לירין: ירין במקום שנכין משהו מיוחד,
 אני כל הזמן צריכה לחפש אותך!

ירין לאופיר: זהו, עברתי על כל האותיות שעל שולחן הפיקניק!

נעמה לכולם: תראו מה מצאתי, לב בלב הגן!

נעמה ממשיכה להתלהב: תראו, תראו את 'הלב' שמצאתי!

אופיר לסבא: הצלחתי לדרוך על הצל שלך!

בינתיים הילה לכולם: ההצגה ליום ההולדת הסתיימה!

נעמה ואופיר ליתר קבוצת 'הנכדים': זהו, מספיק עם ההצגה, אנחנו הולכים למשחקים!

הילה לכל הקבוצה: לא להתפזר במגרש המשחקים. 
אנחנו נעבור ביחד ממתקן למתקן.



  



יום שבת, 26 באוקטובר 2013

טיול עם הנכדים בגן - אוקט' 2013 - חלק 1


גן בעברית

ביום ההולדת של אלדד יצאנו לטייל ביחד עם הנכדים בגן הנקרא 'גן בעברית'. כל השלטים בגן קשורים, כמובן, לשפה העתיקה/הצעירה שלנו - העברית. המדשאות, שולחנות הפיקניק, מסלולי האופניים וגם מגרשי המשחקים שירתו אותנו היטב וכן הנעימו את שהותינו בגן.

ירין: אני מצדיע לגן היפה הזה!

אלדד לילדים: לא להדחף, יש אוכל לכולם, 
אפילו ל'כלב' מילקי של הילה!

סבתא לאופיר: איפה כוסות הפלסטיק? 
אופיר לסבתא: שמתי אותם לידי כי חשבתי שאשתה הרבה מים!?

הילה ליתר הילדים: אנחנו קבוצת 'הנכדים' ואסור לנו להשאיר מאחור
את 'הכלב' הנחמד שלי, מילקי. נעמה להילה: על תשכחי גם את 'החתולה' הקטנה שלי!

אלדד לחלי: הנה, מצאתי את החומוס. חלי לאלדד: עכשיו, אפשר לתת להם לאכול!

סבתא (תוך כדי חיפושים): איפה התיק הכחול עם כל השתייה?

ירין לאלדד: חבל שיש כל כך הרבה שתיה מתוקה, אני רציתי רק מים!?

איתמר לאלדד: רעיון יפה היה לבוא לגן הזה. חבל רק שעדיין מאד חם! 


תהל להילה: בואי נכין הצגה לכבוד יום ההולדת של אבא, אלדד.
הילה לתהל: אנחנו חייבות לעשות חזרות לפני ההצגה.
תהל: אני מסכימה כי אני מאד רוצה שאבא יראה איך אני רוקדת.

רעות להילה ותהל: אשמח מאד לראות את ההצגה שלכן!




יום שישי, 18 באוקטובר 2013

טיול באיטליה הצפונית - מאי-יוני 2006 - חלק 3


בדרך חזרה לאגם גרדה - וויצי'נזה

העיר וויצי'נזה נמצאת במרחק של 60 ק"מ מערבה מוונציה. בתקופה הרומית העתיקה, התיישבו במקום הזה השבטים אוגנאי ופלאו-וונטי. בתחילת ימי הביניים, המגיארים כבשו את העיר ושרפו אותה. 
בשנת 1797, בתקופתו של נפוליאון, דוקס הנהיג את העיר. אחרי 1814, וויצי'נזה עברה לחסותה של הקייסרות האוסטרית. בסופו של דבר, השילטון האיטלקי המרכזי השתלט על העיר וכל זאת אחרי שלוש מלחמות לעצמאות איטליה.


בגן של וויצי'נזה

בדרך לאגם גרדה - אחרי פיאט 500...

אגם גרדה - מלצי'סינה

מלצי'סינה הנה עיירת קייט על החוף המזרחי של אגם גרדה, בצפון איטליה. התושבים הראשונים באיזור היו האטרוסקים שהתיישבו במקום הזה עוד משנת 500 לפני הספירה.
בין המאות החמישית והשישית, הלנגוברדים בנו בעיירה מצודה שידועה היום בשם 'קסטלו סקאליגי'רו'. רוב השנים בימי הביניים, העיירה והמצודה היו תחת שילטונה של 'רפובליקת וונציה'.
בשנים 1797-1798 מלצי'סינה עברה להיות תחת חסותו של נפוליון ורק בשנת 1866 
עברה להיות חלק ממלכות איטליה.

מפת אגם גרדה

מבט כללי על מלצי'סינה

אגם גרדה - לימונה

לימונה היא עיירה ציורית שנמצאת בחוף המערבי של אגם גרדה. עד שנת 1940 אפשר היה להגיע לעיירה רק באמצעות ספינות או סירות. העיירה מאד מפורסמת בעצי הלימון הרבים שגדלים בתחומה ובכך שאחוז גבוה של תושביה (כ- 1000 במספר) עברו את גיל ה- 100. 
במחקר התגלה שתושבי לימונה בעלי ריכוז גבוה של קולסטרול חיובי בדם, שגורם לכך שיחיו  כמו שאומרים 'עד 120 שנה'. מספרים שמקורם של התושבים המקומיים הוא זוג שחי בלימונה במאה ה- 17.

בכניסה לעיירה Limone sul Garda

לימונה - מבט כללי

עץ הלימון

יצאנו מלימונה - שייט באגם

אגם גרדה - סירמיונה

סירמיונה היא עיירה מיוחדת במינה אשר ממוקמת על חצי האי 'סירמיו' בחלק הדרומי ביותר של אגם גרדה. התושבים הראשונים התיישבו באיזור עוד במאות החמישית והשישית לפני הספירה. במאה הראשונה לספירה הייתה במקום הזה התיישבות של משפחות עשירות מהעיר וורונה, שהייתה אז העיר המרכזית של צפון המדינה הרומאית. בשנת 1405 עברה העיירה לאחראיותה של 'הרפובליקה הוונציאנית'. בשנת 1797 נכבשה על ידי האמפריה האוסטרית ולבסוף בשנת 1860 הפכה להיות חלק ממלכות איטליה.

מצודת סירמיונה

בגן הפורח של סירמיונה








 

יום חמישי, 10 באוקטובר 2013

טיול באיטליה הצפונית - מאי-יוני 2006 - חלק 2


משתתפים: לילי ויוסי


בדרך לוונציה - טרנטו

בדרך לוונציה ביקרנו במוזיאון התעופה שבעיר טרנטו. העיר הזאת נמצאת בעמק של נהר אדיגי'ה והיא עיר הבירה של אזור הטירול האיטלקי הנקרא טרנטינו.
מוזיאון התעופה נקרא על שמו של גיאני קפרוני, חלוץ התעופה האיטלקית. זהו גם מוזיאון התעופה העתיק ביותר באיטליה והוקם בשנת 1927. המוזיאון נמצא בשטחו של שדה התעופה העירוני. המבקר במקום יראה כבר בכניסה את אחד ממטוסי המוזיאון, המטוס 'סטארפייטר'.  
רשימת המטוסים שמוצבים במוזיאון הנה ארוכה, אך בכל זאת אפשר להתרשם מחלק של הרשימה, להלן: אנסלדו דו-כנפי, מטוס אימון אוויה חד-כנפי, מטוסי קפרוני רבים שנבנו בחברת המטוסים שלו כמו המטוס החד-כנפי בריסטול-קואנדה משנת 1912. המטוס האחרון תוכנן על ידי גיאני קפרוני ביחד עם המהנדס האווירונאוטי הרומני הנרי קואנדה. 

טרנטו - מבט כללי על שדה התעופה

מטוס 'סטארפייטר' בכניסה של שדה התעופה

המטוסים המוצגים במוזיאון 'גיאני קפרוני'

וונציה

וונציה, עיר הבירה של אזור וונטו, ממוקמת על 118 איים קטנים שבינהם קיימות תעלות מים רבות. האיים מקושרים באמצעות גשרים מכל הסוגים והמינים. כנסיית 'סאן מרקו', הנמצאת בכיכר 'סאן מרקו' הידוע, בנויה בסיגנון ארכיטקטוני איטלקי-ביזנטי. הבניה החלה בשנת 828 לספירה על פי הזמנתו של דוקס וונציה. הכנסייה נשרפה בשנת 976 בעת מרד נגד הדוקס באותה תקופה, פיאטרו קנדיאנו. היא נבנתה מחדש בשנת 978.
ארמון הדוקס, הנמצא גם בכיכר 'סאן מרקו', נבנה בסיגנון גוטי שתוכנן בשנת 810 לספירה, בתקופתו של הדוקס אנגי'לו פרטיציפסיו. גם הארמון נהרס חלקית באש שכילתה אותו במאה ה-10. בתקופתו של דוקס אחר, סבסטואנו גיאני (1178-1172), הבניין עבר שיפוץ רציני שכלל מתיחה וחידוש כל החלק הקדמי של הארמון.

וונציה - כנסיית 'סאן מרקו'

ארמון הדוקס בכיכר 'סאן מרקו'
אחד הגשרים המפורסמים בוונציה הוא גשר 'ריאלטו'. גשר זה שממוקם מעל 'הגרנד קאנל'-'התעלה הגדולה', נבנה כגשר צף בשנת 1181 על ידי ניקולו ברטיארי. בשנת 1255 הוחלף הגשר הצף בגשר מעץ. הגשר הזה נשרף חלקית בשנת 1310, בזמן המרד שמנהיגו היה ביאמנטו טיאפלו.
גשר 'ריאלטו' שמוכר לנו היום, תוכנן ונבנה מאבן על פי תוכניותיו של אנטוניו דה פונטה והושלם בשנת 1591.

 גשר 'ריאלטו'

'הגונדולה' של וונציה הנה סירה שבנויה כך שתתאים לתעלות העיר. 'הגונדוליאר', שמשיט אותה, עומד על רגליו ובמאמץ פיזי די גדול ובעזרת משוט מקדם את הסירה בתעלת המים.
מספרים שבמאות ה-17 וה-18 היו כ-9000 'גונדולות' בעיר התעלות. כל 'גונדולה' הנה יצירת אומנות מבחינת בניית סירות והיא מורכבת משמונה סוגי עץ שונים.

סירת 'הגונדולה'

'הגטו' היהודי הראשון בעולם נחנך בשנת 1516 בעיר וונציה. השם 'גטו', שמשמעותו באיטלקית איזור מגודר בו יחיו אזרחי קבוצת מיעוט שהיא ייחודית מבחינה דתית וחברתית, כמו שהיו היהודים באירופה בכלל ובוונציה בפרט.
למרות ש'הגטו' הזה היה ביתם של מספר רב של יהודים, לא נוצרה ממש עדה וונציאנית בנוסף לעדות האחרות בעם היהודי. בתוך 'הגטו' היו ארבעה בתי כנסת שהתפצלו לפי העדות השונות:
העדה האיטלקית, העדה הגרמנית (אשכנזית), העדה הספרדית/הפורטוגזית והעדה הספרדית הלבנטינית. היה גם בית כנסת חמישי שהיה שייך לארבע משפחות מקומיות. היום גרים ב'גטו' זה גם משפחות אשכנזיות השייכות לזרם חב"ד, אשר הקימו בית כנסת, ישיבה וחנות כשרה.


Ghetto Nuevo - 'הגטו החדש'

האי 'מורנו' מקושר לוונציה באמצעות גשרים ומיושב בכ-5000 תושבים. האי מפורסם בכך שחלק חשוב מתושביו מייצרים את הזכוכית 'מורנו' אשר בולטת ביופיה ואיכותה. בשנת 1291 כל בעלי המלאכה, ייצרני זכוכית, אולצו לעבור לאי 'מורנו' כי מקומות העבודה שלהם היוו סכנת אש לכל העיר וונציה. מאז, בתי המלאכה באי ייצרו מראות, דברי אומנות ויותר מכל את הנברשות המקסימות מזכוכית 'מורנו'.

האי 'מורנו'

שוק 'המציאות' וה'מתנות' שבאחת הכיכרות של וונציה

לסיום...גלידה וקפוצינו באחד מבתי הקפה של וונציה